פריט ידע מדיניות הלמידה מרחוק

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדיניות הלמידה מרחוק

הלמידה מרחוק התפתחה בשני העשורים האחרונים אך הפכה לחלק מרכזי מהתנהלות מערכת החינוך במהלך שנה"ל תש"ף. במסגרת ההסתגלות למציאות החדשה, מכוון משרד החינוך לכך שתהליך הלמידה מרחוק יהיה חיובי, מועיל ומעצים עד כמה שניתן עבור הלומדים ועובדי ההוראה, בהתאם לתפיסת הלמידה העכשווית ולמטרות הפדגוגיות (ידע, מיומנויות וערכים). עבור למידה מרחוק נדרשים כלל השותפים בה והמעצבים אותה לבצע התאמות בתהליך הלמידה המוכר בשגרה, כדי שתתאפשר למידה מיטבית.

למידה מרחוק יכולה להתבצע באופן מלא במצב חירום, אך ניתן גם לשלבה בשגרת הלימודים הרגילה כלמידה משולבת בבתי הספר ואף בגני הילדים במתכונת מותאמת. נתאר כאן את המאפיינים הייחודיים ללמידה מרחוק ובהתאם את העקרונות המנחים ללמידה זו, כלמידה מלאה מרחוק או כלמידה משולבת (היברידית).

האתגר הנוכחי העומד לפתחה של מערכת החינוך הוא קידום המטרות הפדגוגיות בתהליכי למידה המתבצעים מרחוק. בהתאם למאפייניה, הוראה ולמידה מרחוק יכולה וצריכה להיות שילוב של אופני הוראה ואופני למידה – למידה בהובלת מורה, למידה שיתופית, למידה עצמאית, למידת חקר ועוד – ועל כך יפורט כאן בהמשך.

למידה מלאה מרחוק מתרחשת כאשר הלומדים והמלמדים מצויים במיקומים פיזיים שונים בכל זמני הלמידה. למידה מלאה מרחוק יכולה להתבצע בעזרת טכנולוגיות מגוונות – עזרי לימוד פיזיים (ספרי לימוד למשל), תקשורת טלפונית ואמצעים דיגיטליים ומקוונים.

למידה משולבת מתקיימת בצירופים משתנים בין למידה מרחוק ללמידה פנים אל פנים, למידה סינכרונית וא-סינכרונית, למידה אחידה ומותאמת אישית. צירופים אלו מאפשרים למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן הלמידה ותהליך הלמידה.

למידה מקֻוונת היא שימוש ברשת האינטרנט לשם הוראה ולמידה. למידה מסוג זה מאפשרת גמישות ונגישות למספר רב של לומדים ומלמדים וכן תקשורת רציפה ביניהם באופן סנכרוני (שיחות וידאו למשל) וא-סנכרוני (תכתובת מייל למשל). למידה מסוג זה יכולה להתבצע כמרכיב בלמידה מלאה מרחוק או משולבת.

1. שינוי בצורת התקשורת

תופעות

  • צמצום התקשרות לא מילולית שהיא מרכזית בלמידה פנים אל פנים, כגון הבעת פנים, קשר עין, תנוחות גוף וטון דיבור.

השלכות

  • תחושת פיזור של התלמידים
  • קושי של המורה להוביל את הלמידה
  • תחושת בדידות בקרב המשתתפים

2. שינוי בתפקידי הלומד והמלמד

שינוי תפקיד הלומד

א. הופך מלומד פסיבי ללומד המקבל עליו אחריות על הלמידה.

ב. נעשה לומד ייחודי. השונות בין הלומדים, מיומנותם בטכנולוגיה וסביבת הלמידה שלהם – נעשות בולטות ומודגשות.

שינוי תפקיד המלמד

א. הופך ממקנה תוכן למוביל תהליך, למנחה ולשותף בלמידה.

ב. העבודה הכיתתית משתנה לעבודה עם דגש פרטני ובקבוצות קטנות.

3. גמישות בממדי הזמן והמרחב

תופעות

  • היעלמות המסגרוֹת (ממדי יציבות הזמן והמרחב הכיתתי הבית-ספרי)
  • פיזור של תלמידים עם קשיי ריכוז
  • טשטוש בין החיים הפרטיים ובין העבודה/למידה

השלכות

  • תכנון למידה במרחבים שונים
  • גמישות ביחס לפרט – מקום, זמן וקבוצת הלימוד
  • צורך בהתייחסות מוגברת לצורכי הפרט ויכולתו
  • חיבור נכון בין העולם האישי ובין עולם הלימודים

4. הצורך בהתמחות בשימוש בתשתיות הזמינות ללמידה

צרכים

  • תשתיות טכנולוגיות ברמת קצה לכל הגורמים המשתתפים (תלמידים, מורים)
  • תשתיות תכנים וחומרים מתוקשבים
  • פיתוח מסוגלות אנושית (מורים תלמידים) לשימוש באמצעים טכנולוגיים

אתגרים

  • עבודה לאורך זמן ללא אמצעי קצה מספקים
  • התאמת מגוון תכני הלמידה להוראה מרחוק
  • פיתוח יכולות תלמידים ומורים להשלמת פערים ברמת המסוגלות הטכנולוגית והדיגיטלית

בהתאם למאפיינים הייחודיים של למידה מרחוק, ולצורך להתאים את אופן הלמידה והשימוש בטכנולוגיה לתשתיות הקצה ולמסוגלות השימוש בהן – יש למפות את מצב התשתיות, את הרמה הדיגיטלית של המשתתפים בלמידה (לומדים ומלמדים) ואת המענים שמקנה משרד החינוך כתמיכה ללמידה.

יש לבצע מיפויים אלה גם במהלך הלמידה באופן שוטף לצורך התאמות ודיוקים לשינויים ולהתפתחויות אצל המשתתפים, במצב התשתיות או בפיתוח המענים המשרדיים.

שילוב מדויק בין תשתיות הלמידה למסוגלות השימוש בהן מצד המשתתפים יוצר הזדמנות לשינוי בתהליכים הפדגוגיים בכיתה ולקידום משמעותי של תהליך הלמידה עבור הלומדים והמלמדים.

מודל SAMR


(בהתאם לשבע הזירות)

  1. פיתוח יכולות מנהיגות וניהול
  2. פיתוח היכולות של הצוות החינוכי
  3. מתן מענה לחוסרים בתשתיות פיזיות ובאמצעי קצה
  4. הנגשת תכנים דיגיטליים וחומרי הוראה
  5. הנגשת סביבות למידה וכלי הוראה והערכה
  6. מתן מענים וכלים ללמידה רגשית וחברתית
  7. קידום מעורבות הורים וקהילה